אינטרוול: אוקטבה

איך עושים

1. הקשיבו לפסנתר מנגן טוניקה, אוקטבה, טוניקה.
2. שירו את הטוניקה מלאה ואת האוקטבה קלה יותר, על “לָה”, ונחתו בלי החלקה.
3. הסתכלו על הפס העליון ברול; שתים עשרה שורות למעלה, והוא אמור להיות ירוק.
4. חזרו לאותה טוניקה. כל סבב בחצי טון גבוה יותר, עד שמתקרבים לקצה העליון של הטווח, ואז חוזר למטה באותה דרך.

טיפ של המאמן: שירו את הצליל העליון קל יותר מהתחתון. באינטרוולים גדולים צריך “להחליף הילוך”.

על מה לשים לב

דחיפה היא הבעיה העיקרית: האוקטבה נהיית חזקה, מאומצת ונמוכה. חשבו עליה כאותו צליל, רק דק יותר. החלקה אליה מלמטה מופיעה כרמפה ברול; הכינו את הגובה מנטלית ונחתו עליו. שבירה בקפיצה היא נורמלית בהתחלה; שירו בשקט יותר דרכה, אל תילחמו בה. אם הגרון נצבט או שהצליל העליון כואב, עצרו והנמיכו את הטווח לפני שממשיכים.

למי זה מתאים

זמרים מתקדמים ובינוניים שאפתנים. השתמשו בו בגוף האימון אחרי חימום עם סירנה על “אוּ” (אוקטבה), שמחברת את אותו טווח כהחלקה. קפיצת אוקטבה 1-8-1 היא אותו דפוס על “אוּ” עם צליל עליון ארוך יותר. אינו ברשימת תוכנית מוכנה; עברו על קטגוריית אינטרוולים לפי הסדר.

תרגילים קשורים

• אינטרוול: ספטימה גדולה ●●●שרים צליל, קופצים 11 חצאי טון למעלה וחוזרים.
• תערובת אינטרוולים 1-3-1-5-1-8-1 ●●●קפיצות גדולות וגדולות יותר מאותו צליל בסיס.
• קפיצת אוקטבה עם פסגה חזקה ●●●קפיצת אוקטבה ושיא מוחזק, ואז התחלה חדשה על הצליל העליון וירידה דרך צלילי פנטטוניקה מינורית אל השורש.
• אינטרוולים רחבים, בלי פסנתר ●●●קפיצות לאורך סולם המז'ור, לסירוגין: קווינטה, טרצה, סקסטה, קוורטה, ספטימה ואוקטבה. שומעים רק את הצליל הראשון – אינטונציה בלי עזרה, כמו במקהלה בלי ליווי.