פזמון רוק

איך עושים

1. הקשיבו לפסנתר מנגן את שורת הפתיחה לבדה, ואז שירו איתו.
2. שירו את העלייה הראשונה בעוצמה מתונה, כדי שהשיא השני, הארוך יותר, יהיה החזק ביותר.
3. שמרו על “אוֹ” בהיר ופתוח עם לסת רפויה. תנו לתמיכה להחזיק את השיא, לא לגרון.
4. שאפו נשימה מהירה ונמוכה בכל הפסקה של חצי פעימה. אחרי השיא האחרון תנו לקו ליפול אל הטוניקה.
5. אתם שרים את הפזמון פעמיים, בפעם השנייה חצי טון למעלה. האטו את הטמפו במחוון אם אתם מתעייפים.

טיפ של המאמן: החזיקו את השיא על תמיכה ותנועה בהירה, לא מהגרון. נשמו בהפסקות, ותנו לעצמכם הפסקה אם אתם מתעייפים.

על מה לשים לב

בשיא זמרים נוטים לדחוף. שמרו עליו חזק, לא חזק ככל האפשר, והשאירו את התנועה בהירה ולא כהה וכבדה. השיא השני נמשך ארבע פעימות והגובה נוטה לצנוח לקראת סופו, אז אל תשתמשו בכל האוויר בראשון. בירידה הצליל יכול לצנוח מתחת לטוניקה. אם אתם מרגישים גירוד, צרידות או כאב, או שהקול נסדק תחת לחץ, עצרו, נוחו ושירו נמוך וחלש יותר.

למי זה מתאים

רמה 3, לזמרים שכבר עבדו עם צלילים ארוכים וחזקים. השתמשו בו קרוב לסוף החלק המרכזי, אחרי “בית רוק” ו“עלייה לצליל ארוך וחזק”. אחריו קררו עם “אנחה כלפי מטה (פיהוק)” או “זמזום על צליל אחד”. כשסגנון הרוק נבחר, האימון היומי בוחר בו לעתים קרובות יותר מתרגילים אחרים, אך רק במעט.

תרגילים קשורים

• משפט פופ: פזמון עם צליל גבוה ●●●פזמון מקורי: קפיצה אל האוקטבה והחזקתה 3 פעמות. פעמיים.
• משפט פופ: בלטינג ●●●משפט מקורי: ריצה כלפי מעלה 5-7-9 ובלטינג של ארבע שניות על האוקטבה.
• גמר של מופע ●●●משפט גמר מקורי: שתי התקרבויות לצליל גבוה ושיא ארוך מוחזק בסוף.
• בלדת סול ●●●משפט מקורי של בלדת סול: פתיחה רגועה, עלייה לפסגה ומליזמה לסיום.
• פלסטיות (טוואנג) על “ניָה” ●○○“ניָה” בהיר וצר על חמש הדרגות הראשונות של הסולם, עם החזקת הקווינטה. הטוואנג הוא הבסיס הבטוח לקצה של רוק – הקול נשמע חד כשהגרון נשאר רפוי.
• פנטטוניקה מינורית ●●○הפנטטוניקה המינורית עד האוקטבה וחזרה, הסולם הבסיסי של ריצות R&B וסול. הטרצה המינורית והספטימה נותנות לה גוון כהה יותר מהפנטטוניקה המז'ורית.