- בית
- כל התרגילים
- מנגינות
- Makin’ Whoopee
Makin’ Whoopee
סטנדרט ג'אז מ-1928: שני החלקים הראשונים של הפזמון. כל שורה מתנדנדת על “an-oth-er” מהיר ומנוקד ונוחתת על צליל ארוך; חצאי טונים מובילים מעלה אל “makin’ whoopee”.
סטנדרט ג'אז מ-1928, עם מוזיקה של וולטר דונלדסון ומילים של גאס קאן. המנגינה משתרעת על אוקטבה אחת במז'ור, ב-108 פעימות בדקה במשקל אלה ברווה. כל שורה מתחילה באנקרוזה מהירה, “an-oth-er”, ועולה אל צליל ארוך על הטרצה, אחר כך הקוורטה ואחר כך הקווינטה. הסיום עולה בחצאי טונים עד “whoop-” ונופל אל טוניקה ארוכה על “ee”.
איך עושים
- חכו לשני קליקי הספירה. הפסנתר מנגן את המשפט הפותח לבד, ואז מנגן יחד איתכם.
- שירו את האנקרוזה “an-oth-er” במהירות, כמעט כמו דיבור, ואז נחתו על הטרצה הארוכה.
- על “sunny honeymoon” צללו אל הטוניקה וחזרו אל הקווינטה הארוכה.
- עלו בחצאי הטונים עד “whoop-” ונפלו אל “ee” על הטוניקה, והחזיקו אותה ארבע פעמות.
- שמרו על תחושת סווינג: הדמויות המנוקדות קלות.
טיפ של המאמן: שירו את “an-oth-er” קצר–ארוך–קצר בסווינג קליל, כמו דיבור. ב“reason for makin’” הקו עולה בחצאי טונים – כוונו אל כל אחד מהם.
על מה לשים לב
הסווינג הוא האתגר. זמרים שרים את הדמויות המנוקדות ישר, כמו מצעד, או גוררים אותן מאחורי הפעמה. חשבו על דיבור ושמרו על האנקרוזה קלה. העלייה בחצאי טונים על “mak-in' whoop-” מתחדדת אם ממהרים, אז קחו כל צעד בכוונה. הצלילים הארוכים סביב שלוש פעמות צונחים; שמרו על האוויר בתנועה. הפסיקו אם אתם מתאמצים.
למי זה מתאים
רמה 2, לזמרים שרוצים ללמוד ניסוח ג'אז ודיוק בחצאי טונים. התחממו עם “תחימת צליל – גישה כרומטית”, ואז השתמשו בו בחלק המרכזי. אחר כך נסו “קו בלוז סווינג בקול מעורב”. אף תוכנית לא כוללת אותו. האימון היומי מציע אותו לעיתים קרובות יותר עם הסגנון “ג'אז”.
פותח את האפליקציה בדפדפן. אפשר להתחיל בחינם, בלי חשבון. חברו קודם אוזניות.
תרגילים קשורים
- Silent Night טווח רחב (אוקטבה וחצי) וצלילים ארוכים. בלדה בצורתה הטהורה ביותר.
- Amazing Grace פנטטוניקה בפועל. מליזמות על “zing”, “a”, “was”, “but”.
- When the Saints Go Marching In אנרגטי, עם צלילים ארוכים בסוף המשפטים.
- משפט פופ: בית אקוסטי משפט מקורי בסגנון בתים אקוסטיים: רגיסטר נמוך, פנטטוניקה מינורית, קצב של דיבור.
- חימום סקאט בסווינג שורש, סקונדה, טרצה, קווינטה וחזרה למטה – בקלילות, על “דוּ-בִּי”. קצב סווינג: הצליל הראשון בכל זוג ארוך, השני קצר, כמו בג'אז.
- פנטטוניקה מז'ורית חמישה צלילים שכמעט כל ריצות הפופ בנויות מהם.