ריף בסוף משפט

איך עושים

1. הקשיבו לפסנתר מנגן את כל המשפט, ואז שירו אותו חזרה על “ווֹ” אחרי שתי נקישות הספירה.
2. שירו את שלושת הצלילים הפותחים ברוגע והחזיקו את הטוניקה לכל שתי הפעימות.
3. קחו נשימה שקטה בהפסקה, ואז שירו את הריף חלש וקל יותר מהפתיחה.
4. כוונו לצלילה קטנה ומדויקת מתחת לטוניקה. ברול בדקו שהיא נוחתת וחוזרת בנקיות.
5. החזיקו את הטוניקה האחרונה ביציבות. כל חזרה עולה חצי טון, ואז חוזרת למטה דרך הטווח.

טיפ של המאמן: הריף הוא קישוט, לא מופע – שירו אותו חלש יותר מהמשפט. החזיקו את הצליל האחרון בשלווה עד הסוף.

על מה לשים לב

הצליל שמתחת לטוניקה הוא הקשה. קל לשיר אותו חלש מדי, כך שהוא כמעט לא זז, או לעבור אותו לסקופ. כוונו לטון שלם ברור למטה, ואז חזרו בדיוק לטוניקה. הצלילים האמצעיים המהירים נוטים להיחפז כשמתרגשים, מה שמטשטש את הריף. האטו את הקצב ושמרו על שקט, ריף הוא קישוט, לא מופע. עצרו אם הקול מרגיש מתוח.

למי זה מתאים

תרגיל ברמה 2 לזמרים שלומדים להוסיף קישוטים קטנים בלי להגזים. השתמשו בו בחלק הראשי. נפילה בסוף משפט היא מבוא טוב, וגרוב סינקופי הוא שותף טוב, כי שניהם מסיימים משפטים בדרך של R&B. הוא נושא את תג הסגנון R&B / סול, ולכן בחירה בסגנון הזה נותנת לו עדיפות באימון היומי.

תרגילים קשורים

• ריצה פנטטונית למטה 8-6-5-3-2-1 ●●○הריצה הנפוצה ביותר בפופ – מהאוקטבה במהירות במורד הפנטטוניקה.
• ריצה פנטטונית למעלה ●●○ריצה כלפי מעלה שמסתיימת באוקטבה ארוכה.
• טרן 5-6-5-3-1 ●●○ה“קישוט” הקלאסי של הפופ בסוף משפט.
• סקופ של פופ (החלקה אל הצליל) ●●○החלקה קצרה ומכוונת מלמטה אל צליל היעד. היא צריכה להיות אפקט, לא הרגל.
• זמזום עם טרצה כחולה ●○○שורש, סקונדה, טרצה מינורית שגולשת בעדינות אל הטרצה הגדולה, סקונדה ושורש – בשפתיים סגורות. ההחלקה מהטרצה המינורית לגדולה היא ה“טרצה הכחולה”, צליל ייחודי של סול ו-R&B.
• פנטטוניקה מז'ורית ●●○חמישה צלילים שכמעט כל ריצות הפופ בנויות מהם.