ריצה פנטטונית למטה 8-6-5-3-2-1

איך עושים

1. הקשיבו לפסנתר מנגן את הריצה, ואז שירו אותה בחזרה על “יֶה”.
2. חשבו על שש נקודות נפרדות, לא החלקה. תנו לכל צליל דחף קטן משלו.
3. הסתכלו על הרול: חמישה בלוקים קצרים נהיים ירוקים, ואז הארוך בתחתית.
4. נחתו נקי על הטוניקה והחזיקו אותה. כל הריצה מכוונת לשם.
5. כל חזרה מתחילה חצי טון גבוה יותר, עד שמתקרבים לקצה העליון של הטווח, ואז הדפוס חוזר למטה באותה דרך. אם צלילים מיטשטשים, האטו את מחוון הקצב.

טיפ של המאמן: כל צליל חייב להישמע בנפרד. אם הם מיטשטשים, האטו את הקצב בסליידר.

על מה לשים לב

הריצה בדרך כלל מיטשטשת באמצע; הקווינטה והטרצה מתמזגות להחלקה ומופיעות צהובות או אדומות. האטו עד שכל בלוק נהיה ירוק, ואז בנו את הקצב מחדש. הסקסטה הגדולה מיד אחרי האוקטבה נוחתת לעתים נמוך, אז שמעו אותה כצעד ברור, לא כנפילה. הטוניקה האחרונה נחפזת ומקוצרת; תנו לה את האורך המלא. זה לא אמור לכאוב; אם מרגישים מתיחות, הנמיכו את הטווח.

למי זה מתאים

תרגיל ברמה 2 לזמרים ששרו את הפנטטוניקה המז'ורית לאט ורוצים אותה במהירות. מקומו בגוף האימון אחרי שהקול חם. צרפו אותו לריצה פנטטונית למעלה, ואז התקדמו לריצה ארוכה 8-7-6-5-4-3-2-1 כשכל צליל נקי. כלול במסלול: פופ (ריצות ופלסט) וזריזות וריצות.

חלק מתוכניות: מסלול: פופ (ריצות ופלסט) · זריזות וריצות

תרגילים קשורים

• ריצה פנטטונית למעלה ●●○ריצה כלפי מעלה שמסתיימת באוקטבה ארוכה.
• טרן 5-6-5-3-1 ●●○ה“קישוט” הקלאסי של הפופ בסוף משפט.
• סקופ של פופ (החלקה אל הצליל) ●●○החלקה קצרה ומכוונת מלמטה אל צליל היעד. היא צריכה להיות אפקט, לא הרגל.
• משפט פנטטוני קצבי ●●○משפט קצר עם סינקופה – כמו שורה בשיר.
• פלסטיות (טוואנג) על “ניָה” ●○○“ניָה” בהיר וצר על חמש הדרגות הראשונות של הסולם, עם החזקת הקווינטה. הטוואנג הוא הבסיס הבטוח לקצה של רוק – הקול נשמע חד כשהגרון נשאר רפוי.
• זמזום עם טרצה כחולה ●○○שורש, סקונדה, טרצה מינורית שגולשת בעדינות אל הטרצה הגדולה, סקונדה ושורש – בשפתיים סגורות. ההחלקה מהטרצה המינורית לגדולה היא ה“טרצה הכחולה”, צליל ייחודי של סול ו-R&B.