משפט פנטטוני קצבי

איך עושים

1. הקשיבו לפסנתר מנגן את המשפט, כולל ההפסקה הקצרה אחרי הטרצה.
2. שירו אותו בקצב, כמעט כמו ראפ למנגינה, עם “נ” ברורה בכל צליל.
3. החזיקו את הטרצה פעימה שלמה, ואז חתכו נקי.
4. חזרו בדיוק בזמן; הבלוקים אמורים להתיישר עם היעדים.
5. כל חזרה עולה חצי טון, עד שמתקרבים לקצה העליון של הטווח, ואז הדפוס חוזר למטה באותה דרך. שמרו על אותו גרוב.

טיפ של המאמן: שירו בקצב ו“בפרקוסיביות”, כאילו אתם עושים ראפ על המנגינה.

על מה לשים לב

ההפסקה היא המקום שבו המשפט מתפרק: זמרים או מחזיקים את הטרצה דרכה או חוזרים באיחור, והבלוקים נוחתים מוזזים. ספרו את חצי הפעימה בשקט. שתי הטוניקות המהירות מושרות לעתים כצליל ארוך אחד; הפכו אותן לשתי התחלות נפרדות. הטרצה נוטה להיות נמוכה מעט כשמחזיקים אותה אחרי צלילים מהירים; שמרו על האנרגיה גבוהה. אם זה מרגיש קשה, הבעיה היא קצב, לא גובה. הורידו את מחוון הקצב עד שהתזמון ננעל.

למי זה מתאים

תרגיל ברמה 2 לזמרים ששרים סולמות מכוונים אבל נשמעים נוקשים כשלמנגינה יש קצב. השתמשו בו בגוף האימון אחרי עדין 1-2-3-2-1, שמשתמש באותם שלושה צלילים בלי הסינקופה. משפט פופ: בית אקוסטי הוא הצעד הטבעי הבא. כלול במסלול: פופ (ריצות ופלסט).

חלק מתוכניות: מסלול: פופ (ריצות ופלסט)

תרגילים קשורים

• ריצה פנטטונית למטה 8-6-5-3-2-1 ●●○הריצה הנפוצה ביותר בפופ – מהאוקטבה במהירות במורד הפנטטוניקה.
• ריצה פנטטונית למעלה ●●○ריצה כלפי מעלה שמסתיימת באוקטבה ארוכה.
• טרן 5-6-5-3-1 ●●○ה“קישוט” הקלאסי של הפופ בסוף משפט.
• סקופ של פופ (החלקה אל הצליל) ●●○החלקה קצרה ומכוונת מלמטה אל צליל היעד. היא צריכה להיות אפקט, לא הרגל.
• פלסטיות (טוואנג) על “ניָה” ●○○“ניָה” בהיר וצר על חמש הדרגות הראשונות של הסולם, עם החזקת הקווינטה. הטוואנג הוא הבסיס הבטוח לקצה של רוק – הקול נשמע חד כשהגרון נשאר רפוי.
• זמזום עם טרצה כחולה ●○○שורש, סקונדה, טרצה מינורית שגולשת בעדינות אל הטרצה הגדולה, סקונדה ושורש – בשפתיים סגורות. ההחלקה מהטרצה המינורית לגדולה היא ה“טרצה הכחולה”, צליל ייחודי של סול ו-R&B.