תרגילי נשימה לשירה ומבחן השריקה
· 4 דק' קריאה
שליטה, לא נפח
תמיכה בנשימה אינה עניין של נפח ריאות. היא עניין של באיזו אחידות אתם מוציאים את האוויר בזמן שאתם שרים, וכמה זמן אתם מצליחים להשאיר את הצלעות פתוחות לפני שהן קורסות והצליל מתחיל לצנוח או לרעוד. זמר עם ריאות ממוצעות ושליטה טובה יחזיק צליל ארוך יותר מזמר עם ריאות גדולות וללא שליטה, בכל פעם. החדשות הטובות הן ששליטה אפשר לאמן, בניגוד לנפח: הכול מתכנס לשאיפה איטית ונמוכה, ולנשיפה יציבה ומבוקרת, ושתיהן ניתנות לתרגול ולמדידה בלי לשיר אפילו צליל אחד.
מבחן השריקה: מדדו את נקודת הפתיחה
הדרך הפשוטה ביותר לראות את השליטה בנשימה היא להוציא את הגובה מהמשוואה לגמרי. בתרגיל שריקת “sss” עם מדידת זמן אתם משחררים אוויר על “sss” יציב כל עוד אתם מצליחים, והאפליקציה פשוט סופרת שניות; שלושים שניות ומעלה הן יעד טוב. מכיוון שאין צליל להתרכז בו, כל הקשב הולך לנשימה עצמה: עד כמה היא יוצאת באחידות, וכמה זמן אפשר להחזיק את הצלעות פתוחות לפני שהן נופלות. הטעות הנפוצה ביותר היא להתחיל חזק ולדעוך ללחש עד הסוף. התחילו בשקט יותר ממה שנראה טבעי, ושמרו על אותה עוצמה בדיוק מהשנייה הראשונה ועד האחרונה. המספר שתקבלו היום הוא נקודת הפתיחה שלכם; מטרת התרגול אינה להגיע לשלושים שניות באימון אחד, אלא לראות את המספר הזה עולה במשך שבועות.
נשימה נמוכה בפועל
לפני כל אחד מהתרגילים שלהלן, השאיפה חשובה לא פחות מהנשיפה. עמדו או שבו זקופים, ושאפו לאט דרך האף, והניחו לבטן ולצלעות התחתונות להתרחב החוצה, במקום להרים את הכתפיים ולאסוף אוויר רק בחלק העליון של החזה. נשימה שמרימה את הכתפיים היא נשימה שנגמרת מהר ובצורה לא אחידה, כי היא מפעילה את השרירים הלא נכונים לניהול השחרור. נשימה נמוכה נותנת יותר אוויר, ומה שחשוב יותר, נותנת מנגנון טוב יותר לשלוט באופן שבו הוא יוצא. תרגלו זאת בנפרד במשך דקה לפני שאתם שרים משהו: שאפו לאט דרך האף, בטן וצלעות החוצה, ואז שחררו את האוויר על “sss” ארוך ושקט או באנחה רפויה.
תרגיל: צלילים ארוכים שלא צונחים
ברגע שהנשימה עצמה בשליטה, המבחן המוזיקלי הראשון הוא צליל שפשוט לא זז. צליל ארוך 10 שניות מבקש עשר שניות על “אָה” ניטרלי, כשכל חזרה גבוהה בשני חצאי טון מקודמתה. באורך כזה, ניהול הנשימה הוא התרגיל כולו: צליל שמתנדנד, צונח בגובה או נחלש בעוצמה נראה בבירור על הפיאנו רול הרבה לפני שעברו עשר השניות. התחילו את הצליל בשקט יותר ממה שנראה טבעי, כי צריך להישאר אוויר לשלוש השניות האחרונות, ושמרו על החזה מורם במקום לתת לו לקרוס כשהאוויר אוזל. אם עשר שניות מרגישות קלות, אותו תרגיל קיים גם בגרסה של חמש עשרה שניות, גבוה יותר בסולם ההתקדמות, ושניהם מותאמים לטווח השמור שלכם אחרי שביצעתם את בדיקת טווח קול.
תרגיל: שלושה צלילים, שלוש נשימות רעננות
להחזיק צליל אחד זו מיומנות; להתחיל צליל חדש בדיוק בגובה הנכון אחרי שאיפה מהירה זו מיומנות אחרת, וזו הקרובה ביותר לשירה עצמה, כי משפטים אמיתיים בנויים מצלילים רבים ולא מצליל אחד. יציבות: 3 צלילים ארוכים פורש אקורד מז'ור לאורך זמן: הטוניקה למשך ארבע שניות, הפסקה קצרה, הטרצה הגדולה למשך ארבע שניות, הפסקה נוספת, והקווינטה למשך ארבע שניות. בכל הפסקה קחו נשימה קצרה ושקטה דרך האף והתחילו את הצליל הבא כבר בגובה הנכון, בלי להחליק אליו מלמטה. המיומנות כאן היא יעילות: מספיק אוויר לארבע שניות, שמתחדש מהר מספיק בפעימה אחת של הפסקה כדי לעשות זאת שוב.
תרגיל: שליטה לאורך שינויי עוצמה
שליטה בנשימה אינה רק החזקה יציבה; היא גם שינוי מכוון של העוצמה בלי לאבד גובה ובלי שהאוויר ייגמר מוקדם. מסה די ווצ'ה (חלש ← חזק ← חלש) מבקש צליל אחד שגדל מחלש לחזק וחוזר לחלש במשך שמונה שניות, בזמן שהגובה עצמו נשאר יציב לחלוטין. האפליקציה עוקבת אחר העוצמה דרך המיקרופון, ולכן צורת הקרשנדו והדקרשנדו נספרת בציון יחד עם הגובה. גדלו בהדרגה על ידי הוספת אוויר, לא מתח בגרון, ודעכו באותה הדרגתיות במקום להיפסק מוקדם מפחד שהאוויר ייגמר. זו אותה שליטה שמאפשרת לפזמון לגדול ולשכוך בלי שהגובה ינדוד בדרך.
תרגיל: נשימה אחת, אחד עשר צלילים
התרגיל שקושר את הכול הוא משפט שלם בנשימה אחת. משפט ארוך בנשימה אחת (12 שניות) מטפס בסולם המז'ור מהטוניקה עד הסקסטה וחוזר למטה לטוניקה מוחזקת, אחד עשר צלילים בכשתים עשרה שניות, הכול על “אָה” אחד וללא רווחים בין הצלילים. האינטרוולים עצמם הם צעדים פשוטים; האתגר האמיתי הוא לחבר אותם לקו אחד רציף כשהאוויר מספיק לכל הדרך. אם נגמר לכם האוויר לפני הצליל האחרון, זה מידע שימושי: בדרך כלל זה אומר שהצלילים הראשונים הושרו חזק יותר מהנדרש, ובזבזו אוויר שהסיום היה זקוק לו.
טעויות נפוצות בנשימה
שלושה דפוסים אחראים לרוב בעיות הנשימה. נשימת כתפיים, שממלאת רק את החלק העליון של החזה ונגמרת מהר, מתוקנת בתרגול הנשימה הנמוכה בנפרד עד שהיא הופכת לאוטומטית. התחלה חזקה מדי, שמבזבזת בשתי השניות הראשונות אוויר שהשניות האחרונות היו זקוקות לו, מתוקנת על ידי התחלה של כל צליל ארוך או משפט בשקט יותר ממה שהאינסטינקט מציע. וקריסה מוקדמת של הצלעות, שגורמת גם לצניחה בגובה וגם לדעיכה בעוצמה בו זמנית, מתוקנת על ידי שמירה על החזה מורם קלות לאורך כל הצליל ולא רק בתחילתו. שום דבר מזה לא דורש ציוד מיוחד או הרבה זמן: חמש דקות של מבחן שריקה וצלילים ארוכים, באופן קבוע, מזיזות את המספרים יותר מאימון ארוך אחד מדי פעם. אם אתם עובדים במיוחד על צלילים גבוהים, חזקים ומתמשכים יותר, איך לשיר בלטינג בבטחה בנוי ישירות על אותו בסיס נשימתי, ונשימה יציבה היא גם הבסיס שויברטו מתפתח ממנו ברגע שצליל יכול להישאר במקומו.
אפשר לבצע את מבחן השריקה ואת ארבעת התרגילים בגרסה החינמית של Clearsing (עם מגבלות יומיות); כל תרגיל מותאם לטווח השמור שלכם, כך שהצלילים נשארים נוחים וההתמודדות נשארת בעבודת הנשימה.