אנחה כלפי מטה (פיהוק)

איך עושים

1. הקשיבו לפסנתר נופל מהצליל העליון אל הטוניקה בהחלקה אחת.
2. קחו נשימת פיהוק, התחילו גבוה וקל על “הָה” ותנו לגובה ליפול בחופשיות.
3. הסתכלו על העקומה היורדת ברול; אתם רוצים קו חלק אחד למטה ואז הפסקה.
4. הסבב הבא מתחיל טון שלם נמוך יותר, יורד לקראת תחתית הטווח; משם הוא מטפס חזרה באותה דרך.

טיפ של המאמן: התחילו מתחושת פיהוק – חך מורם, גרון פתוח.

על מה לשים לב

זמרים רבים מתחילים את האנחה ב“אָה” קשה וגרוני. התחילו ב“h” ובקצת אוויר כדי לשמור על רכות. טעות נוספת היא לעצור באמצע או לנחות מוקדם על הטוניקה; נצלו את שלוש הפעימות המלאות. אם הצליל העליון בסבב הראשון מרגיש גבוה, אל תמתחו אליו; הנמיכו את הטווח בהגדרות. התרגיל צריך להרגיש כמו הקלה. אם לא, אתם דוחפים.

למי זה מתאים

כל אחד יכול, אבל הוא שימושי במיוחד לזמרים שנושאים מתח אל הצלילים הגבוהים או שמרגישים עייפים אחרי אימון. השתמשו בו בתחילת חימום או כהרגעה בסוף. הוא משתלב באופן טבעי עם טריל שפתיים – סירנה לפניו וזמזום על צליל אחד אחריו. חלק מתוכנית הרחבת הטווח.

חלק מתוכניות: הרחבת טווח

תרגילים קשורים

• זמזום על צליל אחד ●○○שפתיים סגורות, “mmm” שמרגישים בשפתיים ובאף. ארבע שניות, בנחת.
• זמזום 5-4-3-2-1 ●○○חמישה צלילים כלפי מטה על “mmm”. מחמם בלי להעמיס על מיתרי הקול.
• טריל שפתיים – סירנה ●○○השפתיים מרטטות כמו סירת מנוע, והצליל גולש אוקטבה למעלה וחזרה.
• סירנה על “אוּ” (אוקטבה) ●○○גליסנדו חלק למעלה ולמטה על “אוּ”. מחבר בין החלק התחתון לעליון של הקול.